תקוה אליעזר-קולטר- אני עם מזוודה אחת
תקוה קולטר היום
מזוודה ראשונה: 1936
הייתי ילדה קטנה כאשר העבירו את אבי תפקיד מבגדד לעיירה קטנה בשם חנקין על גבול פרס, אז אמי הכינה את בגדיי במזוודה קטנה שכללה בעיקר בגדים נעליים ואולי איזו בובה.
מזוודה שניה: 1940
אחרי שחזרנו לבגדד כעבור כמה שנים, אבי שוב הועבר לעבודה, הפעם לבצרה שבדרום עירק, אני כבר הכינותי את המזוודה שלי לבד, לאחר שהייה של כל שנות בית הספר העממי שלי (כשש שנים).
מזוודה שלישית: 1946
שוב חזרנו לבגדד – כבר היו לי שמלות שאני תפרתי בהדרכת אמי, וכן ספרים ותמונות, תעודות סיום בי”ס עממי בהצטיינות.
מזוודה רביעית: 1951
אני מודה בשם הבנות להנהלה בחגיגת סיום ביה”ס המקצועי לבנות ע”ש יחזקאל מנחם דניאל
החליפה שתפרתי
בסיום ביה”ס המקצועי לבנות יהודיות לתפירה עילית
מבגדד לישראל, זאת כבר הכילה בגדים עבודות יד שלמדתי בבית הספר הגבוה לתפירה עילית La Haute Couture Francaise (אשר הקים יהודי עשיר למען נערות יהודיות בהביאו מורה מפריס על מנת שיהיה לנו מקצוע בישראל, ובתוך שלוש שנים למדנו את כל סודות התפירה עד תפירת חליפות מהודרות), וכל זה היה במזוודה שלי, גם נעלי באטא היקרות שהכל נזרק ע”י השוטר הבודק לכל עבר, הייתי צריכה לאסוף את כל מה שפיזר בתוך שניות, כולל ספר הזיכרונות שכתבנו לכל אחת ע”י החברות. נחתנו בלוד, והסיעו אותנו לשער העלייה.
מזוודה חמישית: 1952
משער העלייה עם המזוודה להר טוב (שנאמר לנו שהיא קרובה לירושלים) לתוך אוהל עם עוד משפחה. המשפחה עברה לצריף אבל אני עברתי לבית ההבראה ארזה.
מזוודה ששית: 1952
מגישה בחדר האוכל בבית ההארחה ארזה
מ הר טוב עם המזוודה לבית ההבראה ארזה, שם גרתי ועבדתי בתור מנה, מגישה בחדר האוכל, וגם תופרת מתקנת את הסדינים הקרועים ובגדי הפרסונל.
מזוודה שביעית 1954
כשאחד המבריאים הבין שאני יודעת אנגלית ולהדפיס בשפה זו, הציע לי להירשם בלשכת העבודה בירושלים ולעבוד במשרדי הממשלה שם נחוצות עובדות כמוני.
מזוודה שמינית: 1954
עברתי לגור בבית החלוצות בירושלים, גם הוצע לי לעבוד חצי משרה וכך התחלתי את עבודתי כמזכירה. משם עברתי למשרה מלאה בלשכת המרכזית לסטטיסטיקה.
מזוודה תשיעית: 1960
המזוודה אתי כי עברתי לגור ברמת גן, והתחלתי לעבוד בלשכת התיירות הממשלתית בתל אביב, מאחר וכל המשפחה עברה לרמת גן היכן שנמצאים הקרובים שלנו.
מזוודה עשירית: 1968
כללה כל מה שבחורה לוקחת איתה מבית אימה (דירת חדר ברמת גן ) לבית בעלה (דירת חדר בתל אביב).
מזוודה אחת עשרה: 1970
בתוך עשרה ימים הייתי צריכה להכין מזוודה לנסיעה להורי בעלי בניו יורק, שם שהינו במשך שנה שלמה כאשר הכוונה היית לשהות כשלושה חודשים בלבד. עזבנו את הדירה השכורה בתל אביב, ביקשנו חופשה ללא תשלום מהעבודה.
מזוודה שתים עשרה:1971
חזרה מניו יורק לדירה שכורה גבעתיים (חדר וחצי) ובטן של הריון בחודש שמיני! זאת לא היתה מזוודה אחת אלא מספר מזוודות ומשלוח נפרד של כל מה שאספנו וקנינו לדירה. המשלוח הגיע אחרי כמה חודשים, שכלל עגלת תינוק.
מזוודה שלוש עשרה : 1972
זאת המזוודה האחרונה!! (כך חשבתי) מגבעתיים לדירת שני החדרים שקנינו ברמת גן ויותר לא רציתי לנדוד, אני גרה כאן עד היום.
מזוודה ארבע עשרה: 1991
הפתעה! מלחמת המפרץ התחילה והסקאד נפל אצלנו בחצר, לא השאיר חלון, תריס, מסגרת זכוכית של תמונות או מראות שלמות! הכל נשבר לרסיסים, החברים שבאו לעזור מלאו דליים של זכוכית שבורה והורידו למטה.
הייתי חייבת להכין מזוודה מהר בה דחפתי כל מה שאפשר על מנת לעבור למלון סיני בתל אביב שם שהינו במשך חודש שלם, עד שחזרנו עם המזוודה הביתה, כשהדירה חזרה למצבה הקודם (כמעט) ושאפשר לגור בה. זה לקח חודשים עד שפונו כל שברי הבניין שהיו מוערמים בחצר.
ובכל זאת מזוודה חמש עשרה: 1992
לאחר השנה הקשה שעברנו עם מלחמת המפרץ וכן פטירתה של אמנו ז”ל (שהלויה שלה המשכה יותר משש שעות בגשם זלעפות ובפקקים שלא זזו שעות רבות), ולאחר לחצה של אחותי נסענו לאירופה הקלאסית.
הטיול היה מעניין ונמשך כחודש ימים שכלל את איטליה, שוויץ, גרמניה, פריס ולונדון. הקבוצה הייתה קטנה והיה כיף. אך בשבוע האחרון לא טרחתי לפתוח את המזוודה כל כך רציתי כבר לשוב הביתה.
אני לא יוצאת לטיולים ארוכים עם מזוודה, אני שונאת להכין מזוודות!
תקוה קולטר
דיפלומה-ב”ס יחזקאל מנחם דניאל
(ללחוץ על הלינק להלן)
